השבוע אני רוצה לשתף אתכם במאמר אישי מרתק על מסע של אישה בעולם הפורנו, שמתחיל בגילוי של תכני אירוטיקה דרך הקריאה וממשיך בהתחקות אחר עולם האינטרנט. זהו נושא שאני אוהבת במיוחד השבוע, ולא מצאתי משהו ממש שלילי לנתח, לכן במקום זה אעסוק בביקורת על אביזר ויברטור—כי לפעמים זה כיף גם לצחוק על דברים כאלה.

החלק הטוב: מסע פורנו של אישה טרנסג’נדרית

במאמר אישי מרגש ומעמיק, נדיק נדיה מתארת את מסעה הפרטי בעולם הפורנו, שהחל מקריאה ראשונית של ספריה של ננסי פריידי על interdit Flowers, והמשיך בבחינת סוגים נוספים של תכנים ארוטיים, תוך הבנה עצמית והגדרה של ההעדפות שלה. הכתיבה היא מאוד יפה ופתוחה, ומדגימה איך הפורנו שימש לה כמורה, כהשראה וכמפתח להבין מי היא באמת. היא מספרת על רגעים שבהם היא גילה תכנים שהסעירו את דמיונה, והבינה “אה, זה לא רק אצלי! אני לא לבד!”.

“זו הייתה תקופה שבה חיבור לאינטרנט היה יקר מאוד, באמצעות חיבור dial-up על קווי טלפון מרשרשים. האלטרנטיבה הייתה ללכת למחשב ציבורי באיזור מגוריך, שם התשלום על דקה, או שעה, הוביל אותך לגלות עולם חדש של תכנים.”

“במקום כזה לראשונה נודע לי שיש עוד Nancy Fridays, ועוד הרבה מעבר לכך.”

את המאמר במלואו ניתן לקרוא כאן, ומומלץ לעקוב אחריה ברשתות החברתיות אם אתם אוהבים כתיבה איכותית ומעוררת השראה.

החלק הפחות טוב: טרייסי ודוג

אני לא יכול להתאפק מלעסוק גם בצחוק, ולכן בחרתי לדבר על מותג ויברטור בשם “טרייסי דוג”—שזו שגיאה מצחיקה במיוחד ומומלץ להימנע ממנו. שם המותג עצמו מרגיש כמו בדיחה, והרקע שלו מעלה הרבה שאלות על טעם טוב והומור. כי המרכז של הבעיה הוא שם הייצור וגם תיעוד השימוש האפשרי במוצרים שלהם – כמו למשל, “לאישה בודדה”, “מסיבת מבוגרים” ו”flirting at bar”.

flirting at the bar.

דוגמה לבדיחה משותפת: “גברת, נראה שהקוקטייל שלך זקוק לערבוב, אוכל לעזור?”

תשובה נלהבת: “אני – מה לעזאזל?! זה ויברטור?!”, ותגובה: “כן, קוראים לו טרייסי דוג.”

ולסיום, הלקוחה עשויה לומר: “אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה, אבל אני אגיד שהבטחון במקום הוא חשוב יותר.”