מסעם של ההיריון וההורות הוא סיפור אישי ומרתק, המתאר תהליך מורכב ולעיתים בלתי צפוי שיכול לקרות לכולם. בסיפור זה אשתף את הקשיים, ההצלחות והרגעים המרגשים שהיוו חלק בלתי נפרד מחיי, תוך התעמקות באירועים המרכזיים שהתרחשו לאורך הדרך.

תחילת המסע והחלטות ראשוניות

בעשור השמונים, כאשר הזוגות היו מתכננים להקים משפחה חדשה, אני ואשתי מרי היינו באמצע חיינו הפתוחים והחופשים. היינו נהנים מקיום יחסי מין חופשיים ושלובים עם מיניות פתוחה וולגרית, כאשר כמעט ולא היו חוקים שהגבילו אותנו, וכל נושא היה בגדר לגיטימי לשיחה ולחקירה. חיינו היו מלאים בהנאה ובעיקר בחקירה של הגבולות של עצמנו.

עם הזמן ובהגיע לגיל השלוש עשרה שלנו, הבנו שהזמן רץ ושכדאי לחשוב ברצינות על היבטים של משפחה והקמת ילדים. החלטנו לבדוק את אפשרות ההיריון ולשנות את שיטות המניעה שהיו לנו עד עכשיו. מרי ביקשה לעבור הסרת מירנה מהגרון, ומאותו רגע התחלנו לנסות לכוון את היחסים שלנו לדרך שתוביל להיריון. המשכנו לקיים יחסים באופן שונה ממה שהכרנו עד כה, תוך כדי שניסינו לשחזר את אופן היחסים שהורינו הקפידו עליהם, במקביל ליצירת אווירה נעימה ואינטימית.

לוח הזמנים והנסיבות ליצירת הבליתה

באחד הימים השבתיים, כאשר טלוויזיה הייתה מופעלה בעיקר לשידורי ספורט או סרטים עתיקים, החלטנו לכבות את המסך ולנקוט בטכניקה הקלאסית של קיום יחסי אהבה במציצת תנוחה, עם אור כבה וחדירה קלאסית, כאשר היינו משכיבים כריות מתחת לירכיים כדי להבטיח שהזרע יגיע באופן הטוב ביותר אל הרחם. בתום הפעולה, מרי הייתה עושה גירוי עצמי כדי להעצים את ההסכמה, והיינו ממתינים יחד לתחושת ההצלחה, כל זאת באווירה מסתורית ומערכת כמו בסרט ביו-טיוב של פעם.

כדי לשפר את סיכויי ההיריון, החלטנו להוסיף גם את יום רביעי ללוח הזמנים, כאשר שני ההורים לא עובדים, ומקדישים את הזדמנות זו לנסות ולהשיג את ההריון המיוחל. התהליך נמשך חודשים רבים, אך ללא הצלחה, עד שתחושת דחיפות וחשש גרמה לנו להיוועץ ברופא מקצועי.

מצוקה רפואית והתגברות המציאות הקשה

במהלך ההמתנה והניסיונות, פתאום מרי הודיעה כי הוסיפו לה שבוע שבו הוסרה תקינות הווסת, דבר שזימן חוויות חדשות ומאיימות. בדיקות רפואיות גילו שההיריון התקדם כראוי, והתפתחויות חיוביות החלו להתגשם. תקופה זו הייתה מלאה בהתרגשות, כאשר בסבלנות רבה חיכינו לשאלות על השם העתידי של התינוק המתהווה.

אבל הכול השתנה בלילה אחד, כשמרי התלוננה על כאבים חדים בבטן ודימומים מחרידים, מצב שהצריך טיפול חירום. מיד הזעקתי עזרה, והחיפוש אחר טיפול רפואי התמקד בהבנת מהות הבעיה. בהמשך, התברר כי הייתה היריון חוץ-רחמי – מצב מסוכן שבו ההיריון מתפתח מחוץ לרחם, בדרך כלל בחצוצרה. מצב זה עלול לגרום לקרע חצוצרה ולהתפתחויות חמורות יותר, ולכן היה צורך בניתוח דחוף כדי להציל את חייה של מרי ולנסות לשמור על היכולת להרות בעתיד.

השלכות, החלטות והמשבר שבסיום

לאחר שהחלמנו והבריאות של מרי הייתה תקינה, התווינו תכנית המשך שהייתה מלווה בשאלות ומחשבות לגבי נסיונות נוספים להרות. בהבנה שהתהליך מורכב ומסוכן, החלטנו לנהוג לפי רצונה של מרי, שהחליטה שזו לא הדרך שלה להמשיך. בעקבות האירוע הרפואי, מצבה של הזוגות עמד במבחן הקשה, ופערי התקשורת והשינויים בחוויות גרמו לגידול בריחוק בינינו. בזמן שנפצעתי ואיבדתי את עבודתי, מצאתי את עצמי נודד בין מקומות עבודה ברחבי אירופה והקשר בינינו החל להתקרר, עד שהחלטנו להיפרד בשנת ה-90.

המחשבות וההשלכות לעתיד

לפעמים אני תוהה מה היה קורה לנו אם היינו ממשיכים כמשפחה – ילדינו היו היום בוגרים ומגיעים אל פרק המשך בחיים, אולי באוניברסיטה או במסע אחר. ייתכן שבעולמות מקבילים, בני זוג אחרים, או אפילו בגלקסיה אחרת, אנחנו עדיין משפחה ומשדרים אור בלב היקום. זוהי תזכורת עד כמה החיים מלאים בהפתעות, שינויים והחלטות בלתי צפויות, שמעצבות את המסלול שלנו ומשאירות חותם על כל שלב בחיים.